<h1>שו"ת הרשב"ש סימן שי"ד</h1>
<h2>דף כב.</h2>
שאלת. אלמנה שלא תבעה לא כתובה ולא מזונות י"ב שנה והיתה עושה ואוכלת, ועתה היא רוצה לינשא ותובעת כתובתה ומזונותיה מן היורשים לפי שהכל ברשותם, מהו הדין בזה. תשובה. האשה הזאת אין לה מזונות כלל מג' טעמים, השנים מהם ממה שעבר והאחד מכאן ולהבא. וכו'. והג', שהוא מכאן ולהבא הוא מפני שתבעה כתובתה, וקי"ל בפרק נערה בכתובות [נ"ד ע"א] התובעת כתובתה אין לה מזונות, ואיתא נמי בפרק אעפ"י [ערכין כ"ב ע"א] ובפרק השולח [גיטין ל"ה ע"א] וכ"כ הרמז"ל בפי"ח מהלכות אישות [ה"א]. ואע"ג דאמרינן בפרק אלמנה נזונת [כתובות צ"ו ע"א] גבי שהתה ב' וג' שנים ולא תבעה כתובה אמר רבא לא אמרן אלא למפרע אבל להבא אית לה, היינו דוקא בתובעת מזונות ואינה תובעת כתובה, אבל זו שתובעת מזונות אין לה כלום ומאבדת מזונותיה ונוטלת כתובתה, ולפיכך האשה הזו אין לה מזונות לא למפרע ולא להבא.
